תפקידם של ספרים עם איורים בחינוך בשנות העצמאות המוקדמות

ספרים עם תמונות נמצאים בלב של למידה מוקדמת, פועלים כמו דלת שמסתובבת בין דמיון לבין הבנייה הראשונה של קריאה. תמונות זוהרות וסיפורים פשוטים משכיחים את תשומת הלב של ילד צעיר ומושכים את המוח והרגשות שלו לפתח. כל סיבוב של הדף מביא מילים חדשות, אידיאות ואפילו חלקים מתרבויות שונות, מה שגורם למורים להעריך אותם.

יתרון ברור אחד של הספרים האלה הוא הדרך שבה הם מגבירים את הכישורים של דיבור והאזנה. בגלל שהתמונות מושכות ילדים, הם שומעים המון מילים משונות וביטויים לפני שהם יכולים לקרוא לבד. המחזה העשיר בשפה קשור ישירות לציונים טובים יותר מאוחר יותר. מורים יכולים להרים את הסיפור מהדף על ידי שאלת הילדים מה קורה הלאה, לתת להם לתהות או ללחוש,

ספרי תמונות עושים הרבה יותר מאשר למלא זמן סיפור; הם מדריכים שקטים ללמידה-learning החברתי-רגשי. הרבה סיפורי עוסקים בחברות, אמפתיה או פתרון תגרות, נותן לילדים מקום בטוח להבחין איך הם מרגישים ואיך אחרים גם כן. כאשר ילד מחובר לגיבור ואפילו לחיה כועסת, השיעורים על חסד, סבלנות ועבודה צוות מחלחלים כמעט ללא הבחנה. ההיקש הרגשי הזה עושה קריאה עשירה יותר ובונה את הידע החברתי שאילודים צריכים כשהם גדלים.

מעבר להרגשות ומלים, ספרי תמונות גם נותנים למוח תרגיל. ראיית אמנות בהירה לציד משפטים פשוטים מעודדת את הילדים לחבר בין שתיים ושתיים, כך שהבנה מגיעה מהר יותר. משימות נעימות כמו חזרה על הסיפור, שיחה על דף או השערה מה יקרה הבאת מעמיקים את הזיכרון והופכים את הידיים הקטנות לבוססות. הם גם מסבירים רעיונות קשים - משחק, כבידה, עונות - בתמונות ובמלים פשוטות, כך שהחומר לעולם לא מרגיש רחוק מידי.

בהביטנו אל המחר, ספרי התמונות יישארו במרכז חנויות של תקופת הגיל הרך. מורים מחפשים כיום סיפורים שสะכרים את צבע העור, סדר המשפחה והרפתקאות היומיומיות של כל ילד, מוכחים כמה kunnen הספרייה להיות רחבה ומחממת. כשילדים קוראים ספרים שנראים או מרגישים כמו חייהם האישיים, הם מתאימים מהר יותר ומדברים יותר, יודעים שהסיפור שלהם חשוב. באותו הזמן, סיפורים דיגיטלייים עם תנועות ולחיצות מזמינים ידיים קטנות ללחוץ, להזיז ולהנחות את הפעולה, עושים את קריאת הספרים מרגיש כמו משחק.

אז ספרים עם איורים נשארים יותר מאמנות חמודה וסיפורים קצרים; הם מדריכים פיות קטנים לדבר, עוזרים להרגשות גדולים לנחות בأمان, ונותנים למוחות צומחים תרגול יציב במחשבה. ככל שמלמדים ממשיכים להעלות את הדפים המאירים האלה, החינוך המוקדם יכול רק לצמצם עוד דמיון, נקמה ובגינות פשוטה לספרים.

בתי ספר מסתכלים יותר קרוב על ספרים עם איורים שמראים דמויות ותרבויות מכל העולם. חניכים יודעים שקריאת סיפורים שבהם הילדים רואים את עצמם-ואשר שם הם פוגשים אחרים-נותן לקוראים צעירים אמון והשקפה גדולה יותר על החיים. באותו הזמן, הטכנולוגיה העולה מאפשרת למחברים להוסיף וידאוים, קולות וлементים לגעת לדפים של סיפורים פשוטים, כך שהילדים הדיגיטליים של היום מוצאים בספרים חיים וכבדי יד.